קניות, משימות ומי לוקח את הזבל השבוע. מישהו מוסיף חלב — זה מופיע אצל כולם, ממוין למקום שלו בסופר, בלי קבוצה שאף אחד לא קורא.
אין תיקיות ואין קטגוריות להגדיר. תוסיפו כל דבר בכל סדר — הוא ייכנס לאזור שלו בסופר לבד.
בבוקר לפני הסופר, בערב על הספה, ובאמצע היום כשנזכרים שנגמר החלב.
לוחצים על המיקרופון בדרך מהעבודה ואומרים מה חסר. הומלי מתמלל בעברית, מפריד לפריטים, ומכניס כל אחד לאזור שלו בסופר.
ירקות עם ירקות, מקרר עם מקרר. מה שסימנתם נמחק לכולם, וסרגל ההתקדמות מראה כמה נשאר — בלי לשאול אף אחד.
"לאסוף את נועם מהחוג ב-19:00". המשימה יודעת מתי, ויודעת של מי — וההתראה מגיעה למי שאמור לעשות אותה.
כמה קניות פתוחות, כמה משימות, ומי עשה מה בשעה האחרונה. פותחים את האפליקציה ויודעים מה מצב הבית.
מדביקים מתכון — הומלי מוציא ממנו את הרכיבים עם הכמויות, ומכפיל לפי כמה סועדים.
"זבל כל שלישי", "ועד בית ב-1 לחודש". מגדירים פעם אחת, וזה חוזר מעצמו.
צילום של המדף בסופר, קבלה, או פתק מהגן — נשמר איפה שכולם יראו.
הדירה, הבית של ההורים, דירת הנופש. כל בית עם האנשים והרשימות שלו.
יש דברים שלא כל הבית צריך לראות. מתנות, למשל.
RTL אמיתי, זיהוי קול בעברית, וקטגוריות שמתאימות לסופר ישראלי.
היום לא. כל מה שיש באפליקציה זמין בלי תשלום ובלי פרסומות.
לא חייבים. שם משתמש וסיסמה מספיקים, וההרשמה לוקחת פחות מדקה. מייל נדרש רק אם רוצים לשחזר סיסמה.
שולחים קישור הזמנה בוואטסאפ. מי שלוחץ עליו מצטרף לבית — בלי טפסים ובלי קודים לזכור.
ממשיכים לסמן כרגיל. מה שעשיתם נשמר במכשיר ומסתנכרן לכולם ברגע שהקליטה חוזרת.